Music from the motion picture "Jews with horns", a Quentin Tarantino film

ידעתי שאני יכול לסמוך על זה שלאור לבו יש קשרים בהוליווד. אבל אפילו הוא לא ידע, שבזמן שקוונטין טרנטינו עובד על השלבים האחרונים לקראת יציאת הסרט החדש שלו, בדצמבר, הוא כבר סיים את התסריט לסרט נוסף – Jews with horns. אפוס טרגי-קומי על חיילים יהודים בצבא סובייטי בשנות החמישים. באינטרנט אין שום מידע על הסרט, והסיבה היחידה שאני שמעתי עליו היא כי סצינת הפתיחה שלו נכתבה בהשראת סיפור אמיתי שקרה לסבא שלי בזמן שירותו הצבאי.

כשסיפרתי את זה לאור, ביקשתי ממנו לבדוק אם השמועה נכונה, הוא אמר שיחזור אלי. אבל הוא חזר אלי עם הרבה יותר מזה: גם קטע הפתיחה מהתסריט (שאכן מבוסס על אחד הסיפורים שאבי סיפר על סבא) וגם הפסקול, שלם וגמור עוד לפני הסרט. פסקול שהסגנון שלו הוא מוזיקת קלייזמר / יידיש, מהשוליים הרחבים מאוד של הסגנון. רובה לא מהסוג שסבא שלי היה מתחבר אליה. אבל זו מוזיקה שאני מאוד אוהב, ולכן רוצה לשתף כאן.

אבל לפני הפסקול, כדי להכנס לאווירה, הנה תרגום לעברית (לנוחיותכם) של הסצינה הראשונה מהסרט, שאמור לצאת ב- 1 לאפריל 2014.

..

מסך שחור. ברקע רעשים של באר מלא באנשים, בליל המילים שנשמעות הוא ברוסית, מפעם לפעם מבליחה קללה עסיסית בשטף הדיבור. המסך נפתח לאח שבה אש גדולה מפצחת עצים. המצלמה מתרחקת מהאח ורואים מסבאה עתיקה. השולחנות מלוכלכים, הרצפה יותר. כמה אנשים ישנים בכסא שלהם או אולי אפילו מתים. סביב השולחנות ערב רב של אנשים מקומיים.

כתובית: "אי שם בסיביר, אי שם בשנות החמישים"

הדלת נפתחת, מסתבר שבחוץ יורד שלג, שני אנשים נכנסים. אחד לבוש כאיכר מקומי וזרועו על שכמו של השני שלבוש כמו חייל. שניהם מלאים בשלג. החייל מחזיק בידו קייס שחור (שצורתו, בגלל התאורה החלשה, לא ברורה)

איכר
(מדבר בקול רם אל כולם, ברור שהוא פוקד את המקום הרבה)
"הי, תראו את החייל האמיץ הזה! נשבר הגלגל של העגלה המסריחה שלי והוא עזר לי לדחוף אותה לצד הדרך ולתקן את הגלגל."
(לבארמן)
"סשנק'ה! תביא לנו בקבוק! החבר שלי…"

מצביע על החייל

(לחייל)
"איך קוראים לך?"

החייל רוכן ולוחש מילה אחת באוזנו של האיכר

איכר
"לבוריס מגיע לשתות!"

יושבי הבאר חוזרים לעיסוקיהם. בוריס והאיכר מתיישבים לצד האח. בוריס שומט את נשקו ומפיל אותו ליד רגליו, ואת הקייס מניח בזהירות ליד הרובה. האיכר מסדר את הכוסות ומוזג. מרים את הכוסית שלו

איכר
"לחייך"

בוריס מהנהן. האיכר מושך את הראש אחורה, שופך את תכולת הכוס לפיו, נושף החוצה את האוויר ולאחר מכן מריח במשיכת אף רועשת את בית השחי שלו. בוריס מחזיר את הכוס לשולחן מבלי ששתה ממנה. לאחר מכן מפנה את רגליו אל האח ומנסה לייבש אותן.

איכר
"העגלה המחורבנת הזאת. החלפתי אותה תמורת כמה קופסאות של "קְרָסְנוֹיֶה יָבְלוֹקוֹ", הסיגריות, אני מתכוון, לא התפוחים, עם איזה צ'וקצ'י שעבר בעיר. האישה שלי אמרה לי: "איוון, תשקיע קצת יותר ותקנה עגלה נורמלית", אבל הצלחתי לשכנע את הטיפש הזה שהוא לא צריך עגלה ומספיק לו סוס"

בוריס מהנהן ושותק. איוון ממלא את הכוסות שוב. הכוס החצי מלאה של בוריס התמלאה עד גדותיה, איוון לא שם לב. איוון מרוקן את כוסו, בוריס, שלא נוגע בשלו, מתחיל לחלוץ את מגפיו מול האח.

איוון
"ועכשיו אני אצטרך להוציא עוד כסף עליה. וגם על האישה בגלל שהיא צדקה. מילא לבזבז כסף טוב על העגלה, אבל על האישה? מה יוצא לי מזה? לקבל קצת בלילה?"

איוון צוחק בקול גדול, בוריס מביט בו ושותק. מוריד את הגרביים ושולח את רגליו היחפות אל מול האש

איוון
"ומאיפה יש לי כל כך הרבה, אני איש פשוט, לא איזה ז'יד מפוצץ בכסף."

בוריס שכל הזמן הזה מביט בכפות רגליו מפנה את ראשו אל איוון ומביט בו בהבעה משונה, ואז חוזר להביט על כפות רגליו על רקע האש. אנו רואים את רגליו מנקודת הראות שלו. במרכז כף הרגל, מעל האצבעות יש קעקועים של פרחי בבונג, אחד על כל כף רגל.

איוון
"מאיפה אתה?"

בוריס
"מאוקראינה"

איוון
"אז בגלל זה אתה מסתכל עלי ככה, שמעתי שאצלכם כל אדם שני הוא ז'יד. שמעתי שהם לא מתגייסים בכלל, נותנים שוחד, וגמרנו. גם אצלנו לא חסר, אבל לא בסביבה שלי. ואני, לא מהמרחיקים לכת, אז יצא ככה שאף פעם לא ראיתי ז'יד במו עיני. היית מאמין לי?"

בוריס, לא מפנה את מבטו מכפות רגליו, מגחך.

איוון
"שמעתי שרובם נולדים עם זנב, קטן כזה, אפילו יותר קטן משל חזיר, בליטה פצפונת מעל התחת. יכול להיות שהזנב זה רק כדי לתת משקל נגדי לאף הגדול שלהם, שלא יתהפכו!"

איוון צוחק במשך זמן רב, עיניו מתמלאות דמעות. אחר כך הוא ממשיך, בנימה רצינית.

איוון
"מה שבטוח, אם אפגוש אחד, אדע לזהות אותו אפילו בלי להוריד לו את המכנסיים. צריך רק להפיל לו את הכובע, הרי זה ידוע שיש להם קרניים, בגלל זה הם תמיד עם הכובעים האלה שלהם, כדי להסתיר.

בוריס מביט בו שוב בשתיקה, ומתחיל לגרוב את גרביו.

איוון
"רק שתדע, שלא סתם הם לא מתגייסים. הם כאלה חלשלושים, שאפילו לתת מהלומה הגונה הם לא יודעים. ועוד דבר שהם לא יודעים זה לשתות, אפילו כוסית אחת לא מסוגלים ללגום בלי להחנק."

איוון ממלא שוב את כוסו, ורגע לפני שמוזג לבוריס הוא שם לב שהכוס של בוריס מלאה. איוון נראה מבולבל, משתהה עם הבקבוק בידו, אחר כך מניח אותו על השולחן ומרים את עיניו. בוריס, שכבר נעל את מגפיו, עומד, ומביט בו מלמעלה.

בוריס
"לא ראית אחד במו עיניך, אמרת? עכשיו תראה – ככה ז'יד לוגם…"

בוריס מרוקן את כל הכוס בלי למצמץ. איוון קם, עדיין נראה מבולבל, נסוג מעט אחורה.

בוריס
"…וככה ז'יד הולם"

בוריס מנחית מהלומה אדירה בפרצופו של איוון. איוון עף מהכסא שלו ומתרסק בפישוק אברים מול האח, פרצופו מונח בין הרובה לקייס השחור.

בוריס מרים את הרובה ואת הקייס, ומתקדם אל עבר היציאה. המקומיים מביטים בו ומתלחששים. אף אחד לא קם. בוריס פותח את הדלת, בחצר כבר חשוך. במבט מבחוץ רואים את הצללית של בוריס על רקע האור שבוקע דרך דלת המסבאה – רובה על הכתף והקייס ביד. עכשיו ניתן לראות בבירור שבידו קייס של כינור.

 קאט למוזיקת פתיחה וכתוביות

.

.

הפסקול: להאזנה

             להורדה

  golem – train across ukraine [citizen boris] 2009
daniel kahn & the painted bird – yosl ber / a patriot [partisans & parasites] 2009
david krauker's klezmer madness – bogota bulgar [klezmer madness!] 1995
solomon schwartz et son orchestra – hava nagila [jewish twist] 1963
connie francis – shein vi di levone [sings jewish favorites] 1960
daniel kahn / psoy korolenko / oy division – rakhmones afn tayvl / symphaty for whom  симпатия к дьяволу [the unternationale] 2008
jenny scheinman – milk bottle [shalagaster] 2004
wolf krakowski – tsen brider [transmigrations: gilgul] 2002
the klezmatics – man in a hat [jews with horns] 1995
betsuni nanmo klezmer – papirosn [waltz] 1996
john zorn – mamme loshen [filmworks XX: sholem aleichem] 2008
pharao's daughter – anahnu lo rakdanim [v/a – great jewish music: sasha argov] 2003
steven berstein – ma nishtana [diaspora soul] 1999
golem – come to me [citizen boris] 2009
roberto rodriguez – euro trash jewish hoops [the first basket] 2009
the apples – jewfro [mitz] 2003
the klezmatics – eyn mol [possessed] 1997
the barry sisters – my way [our way (tahka-tahka] 1973
the cracow klezmer band – the prayer [the warriors] 2001

.

כנר על גג… של רכבת דוהרת ברחבי אוקראינה. כך זה מתחיל. זאת לא מוזיקה מאוסף התקליטים של סבתא שלי (רובה לפחות), וגם לא של סבא של טרנטינו. אבל הוא מגלה בקיאות מפתיעה מרשימה בשלל גלגוליה המודרניים של המוזיקה היהודית המזרח-אירופאית. מי שלא מכיר עלול להיות מופתע מרוחב היריעה. אז אפרופו רכבת דוהרת, הנה דהירה מהירה על פני שירי הפסקול:

מקלייזמר-פאנק של golem >>>>> הוא ממשיך לרוק-יידי-תיאטרלי של דניאל קהאן ששר על יוסל בר, שולייה של סנדלר, שמתגייס לצבא הצאר, ומנצל את המראה המרשים שלו במדים כדי להכיר נשים. אחת מהן מאכילה ומשקה אותו, ומה עוד היא עושה? הוא לא יספר >>>>> אחר כך נגן הקלייזמר-ג'אז דיויד קראוקר מבעיר את רחבת הריקודים בחתונה עם הקלרינט שלו. ואיזה יופי של שימוש בכלי הקשה… א'מחייע! >>>>> הגרסה האינסטרומנטלית של "הבה נגילה" בעיבוד הזה מושלמת לכל סרט של טרנטינו, מפתיע שהוא לא התחיל את הפסקול איתה >>>>> כך גם "יפה כמו ירח" של השיקסע קוני פרנסיס, שב- 1960 הקליטה תקליט שלם של "שירים יהודיים" (בסאונד שנות השישים חושני ומלא נשמה) >>>>> אחר כך נדידה למחוזות אביסלע ביזאריים עם גרסה ל- "sympathy for the devil" של ה- rolling stones בביצוע סופרגרופ בינלאומי שכולל את דניאל קהאן האמריקאי, את פסוי קורולנקו הרוסי, ואוי דיוויז'ן הישראלים >>>>> ג'ני שיינמן, מוזיקאית בחסד, יוצרת עם הכינור שלה אווירה של מתח ומסתורין >>>>> אותה ממשיך וולף קרקובסקי (שנשמע כמו בוב דילן ולאונרד כהן, לסרוגין, בשיר הזה), עם שיר יהודי בן יותר ממאה שנה, על עשרה אחים שמתים אחד אחד, עד שנשאר אחרון, הסוחר בנרות, ומבקש מצמד נגני רחוב שינגנו עבורו >>>>> אבל הפסקול לא נשאר באותו המקום לאורך זמן, ו- klezmatics, אחת הלהקות המרכזיות בהתחדשות הקלייזמר של עשרים השנה האחרונות, מכניסים מחדש רוח של שמחה מתפרצת. האלבום ממנו לקוח השיר הזה הוא בעל אותו השם כמו הסרט, וגם עטיפתו דומה באופן מחשיד לעטיפת האלבום (מעניין…) >>>>> העובדה שההרכב הבא הוא מיפן היא רק קוריוז, ולא בעלת משמעות בביצוע לשיר עצוב עצוב של ילד שעומד בפינת רחוב, בגשם, מבקש שיקנו ממנו סיגריות, ומספר את סיפור החיים שלו >>>>> אחר כך ג'ון זורן, המאסטר הגדול של ה"מוזיקה היהודית הרדיקלית" בקטע (לא רדיקלי כלל) מלודי ומהורהר מתוך פסקול לסרט תעודה על הסופר שלום עליכם >>>>> "אנחנו לא רקדנים" הוא מין קלייזמר-דאב לשיר של דוד אבידן, שהלחין במקור סשה ארגוב >>>>> סטיבן ברשטיין, אחד המוזיקאים המבריקים ביותר מבין אלה המשלבים בין ג'אז לקלייזמר בטייק יפה יפה יפה על "מה נשתנה" >>>>> טרנטינו כנראה אהב במיוחד את האלבום "citizen "boris של golem (בצדק), כי הוא שילב עוד שיר מאותו האלבום בפסקול. שיר חדר מיטות, סרז' גינזבורג סטייל >>>>> רוברטו רודריגז (לא רוברט רודריגז) בקטע אלקטרוני שהשם שלו, euro trash jewish hoops, אומר הכל >>>>> טרנטינו מפתיע עם "התפוחים" – הוא שולף קטע מתוך האלבום הראשון שלהם בו תופס מקום מרכזי – שופר >>>>> עוד קטע של קלייזמטיקס, הפעם א-קפלה רווית אלכוהול, של אנשים שיושבים סביב שולחן שבת ומהללים את המנוחה שסוף סוף זוכים לה >>>>> האחיות ברי, צמד שהתחילו כזמרות ג'אז ואחר כך התפרסמו בכל העולם עם הרפרטואר היהודי-אמריקאי שלהן, מגישות את "My way" ביידיש, כך שלרגע אפשר לחשוב שזהו המקור >>>>> וסיום ללא מילים בקטע מוזיקלי איטי, אפל ויפה במיוחד. מעניין מה זה אומר על הסיום של הסרט…

/

אח, המקומות שהמוזיקה יכולה לקחת אליהם… מה שבטוח הוא שלפחות הסיפור על סבא שלי הוא אמיתי (כך לפחות סיפרו לי)… ותודה לאור לבו על ה"הסבה לתסריט".

.

/

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

8 תגובות על Music from the motion picture "Jews with horns", a Quentin Tarantino film

  1. idity8 הגיב:

    מרשים מאוד, אחלה סצינה ומוסיקה. ונשמע לי כמו סקופ רציני… לא?

  2. מדנלי מוכר ספרים הגיב:

    mishigene kopf🙂

  3. אידית הגיב:

    אחחח.. זה היה חלקלק כמו דג מלוח עם וודקה…😉
    (ואני נהנתי)

  4. cube הגיב:

    סחטיין על הפרטים. הדיוק וזה. אם כי לא בטוח שאנשי סיביר (אנשי הצפון – северяне) התנהגו בצורה כזו כמו שאתה מתאר. האופי שלהם יותר סגור. הם שותים המון, אבל גם שתקנים. אצלך זה כאילו קוסטוריצה מביים רוסים עם כל ה-"דושה נרספשקו" וכו' אבל זה עדיין יפה. יש לך עתיד בתסריטאות!🙂

    • David הגיב:

      האמת היא שאור הוא זה שכתב את הרוב (לבקשתי, אחרי שסיפרתי לו על הסיפור של סבא) והוא מבין באנשי סיביר אפילו פחות ממני. ובכל זאת, אם למישהו יש עתיד בתסריטאות, זה לו.

    • David הגיב:

      בכל אופן, למרות שאולי זה לא נראה כך, העיקר כאן זו המוזיקה

  5. פינגבאק: זיכרון טוב | undistracted listening

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s