סיכום 2012 – אלבומים בריפיט – חלק 3

זהו החלק השלישי והאחרון. (לחצו כאן לחלק 1 או לחלק 2)

!20

יאמר לזכותי שהצלחתי לעמוד איתן מול התקפות של כוחות קומפולסיביים שעודדו אותי לדחוק עוד כמה אלבומים לרשימה. עמדתי מולם בגבורה ונצמדתי רק למה שחשבתי עליו מראש. הנה החלק האחרון של אלבומי 2012 שהאזנתי להם שוב ושוב במשך השנה.

.

Loudon Wainwright III – Older Than My Old Man Now

!1

And if families didn’t break apart
I suppose there’d be no need for art
שר לאודון בסיום השיר In C. השיר הזה יכול להיות שער כניסה להיכרות עם קורותיה של המשפחה המתוסבכת ורבת הכישרון של לאודון. השיר הבא אחריו נקרא Older than my old man now והוא נכתב אחרי הגעתו לגיל 63 – הגיל בו אביו נפטר. אלה רק שתי דוגמאות להמחשה של אלבום המהווה איזשהו סיכום ביניים בחייו של לאודון, וגם הזדמנות להתבוננות בהווה. משפחה, גירושים, ילדים, מוזיקה, אבדן, הזדקנות, פחד ממוות, שמחת חיים, תרופות, וגם סקס (או יותר נכון זכרונות ממנו), הם חלק מהנושאים בהם לאודון נוגע באלבום הזה. חמישה-עשר השירים לא שומרים על רמה גבוהה כל הזמן, אבל סך הכל זו עוד יצירה מעוררת מחשבה, צחוק ובכי, של המוזיקאי העסוק ביותר… בעצמו. תקשיבו למילים!

In C [הופעה]
Older than my old man now ]הופעה]
All in the family
Date Line [הופעה]

Getatchew Mekuria, The Ex + Friends – Y'Anbessaw Tezeta

!7

"זכרונו של אריה" (בתרגום, די רופף כנראה, מאמהרית) הוא שיתוף פעולה מעניין ביותר, שני במספר, בין גטאצ'וו מקוריה, סקסופוניסט ג'אז אתיופי ו- The Ex להקת פּאנק אקספרמנטלית מהולנד. ב-2004, כחלק מהרחבת הרפרטואר של ההולדנים, הם פנו למקוריה והזמינו אותו לנגן איתם בכמה הופעות. החיבור היה כל כך עוצמתי שמקוריה הציע להם להקליט איתו אלבום, וכך נולד שיתוף הפעולה הראשון שלהם ב- 2006. זהו האלבום השני. המוזיקה כאן היא יותר ג'אז מפאנק, ויותר אתיופית מהולנדית, בין היתר כי הסקסופוניסט הותיק לוקח את מירב המקום, אבל הנוכחות של The Ex מורגשת ומעשירה מאוד את המחוזות אליהם מושך מקוריה. זה חיבור טבעי מאוד, נטול טעם לוואי של סינתזה שיכולה להיות מאולצת. מוזיקה חזקה וזקופת קומה.

Ambassel
Aha Gedawo

Almaz Men Eda New Chebo Aymolam

Neil Young – Psychedelic Pill

!12

אין לי הרבה מה לומר על האלבום החדש של ניל יאנג כי ברגע שאני שומע את הניגוד המשכר הזה בין הקול הרך, הילדי שלו, לבין חספוס הגיטרות, אני מפסיק לחשוב.

האלבום במלואו

Wooden Wand – Blood Oaths Of The New Blues

!16

If you ever think of me and wonder
Ask yourself where I might be
Keep your eyes fixed on the shadow
You’ll find me
ארבע שורות, שהן מפתח להבנה של מה מיוחד כל כך באלבום האחרון של ג'יימס ג'קסון טות'. אסופה מגובשת מאוד, מוזיקלית ומילולית, של שירי רוק/קאנטרי/בלוז מהפנטים ומלודיים, עטורי צלילים אפלים וצללים מסתוריים.

Southern Colorado Song
Outsider Blues
Supermoon {קליפ]

Firewater – International Orange

20128

עבור אזרח העולם הגדול כמו טוד אשלי, שהוא בעצם האיש מאחורי Firewater, להקליט אלבום בישראל ובתורכיה במהלך הקיץ הבוער של 2011 זה הדבר הכי מתבקש שיש. כל כך מתבקש שבהאזנות ראשונות חשבתי שמדובר בשחזור חיוור ומאולץ של האלבום הקודם, שנולד בצורה הרבה יותר ספונטנית: ב-2004, אחרי פרידה מאשתו ואכזבה מרה מהמשטר של ג'ורג' בוש, יצא טוד, מוזיקאי די ותיק שכבר הספיק לצבור קהל מעריצים, לטייל בעולם. במשך שלוש שנים בהם עבר ממדינה למדינה, בעיקר באסיה ובמזרח התיכון, הוא עשה כמה דברים מעניינים: ראשית, הוא כתב בלוג שתיעד את חוויותיו מהמסע (הפוסט האחרון שכתב, ב-2007, הוא על ביקורו בישראל). שנית הוא נחשף לשלל מוזיקאים מקומיים, ניגן איתם והקליט אותם, ושלישית, כתב שירים. בסופו של דבר הכל התגבש לאלבום מבריק אחד, ששמו The Golden Hour – אלבום נדודים חצי עצבני וחצי חולמני, מפוצץ באנרגיה ובצלילים משלל הארצות בהם ביקר. השנה, ארבע שנים מאז אותו האלבום, יצא International Orange, שפונה פחות או יותר לאותו הכיוון מבחינה מוזיקלית, רק שהפעם נדמה לי שכוונת התחילה קצת קלקלה לו, והתוצאה היא אלבום מהודק מדי ושכלתני מדי. מצד שני, ככל שהקשבתי לו יותר למדתי לאהוב גם אותו, ויכול להיות שהיו לי ציפיות גבוהות מדי. לפעמים עדיף שציפיות ישארו לכריות. ולפעמים גם עדיף להתעקש על לאהוב משהו. וגם יש קשר ישראלי – תמיר מוסקט אחראי על המיקס.

ככל הידוע לי בסוף מרץ צפויות שלוש הופעות של ההרכב בישראל. חוץ מהודעה בפייסבוק לא ראיתי עוד פרטים. בפעם הקודמת הם הופיעו בלבונטין והיה מעולה.

Glitter days
Ex-Millionaire mambo
A little revolution [קליפ]
Feeling no pain
The monkey song [הופעה]

Andrew Bird – Break It Yourself

!8

בחיי שאני זוכר את הרגע בו שיר של אנדרו בירד גרם לי לעצור הכל ולנסות להבין מה זה היה. השיר הזה הוא Imitosis מתוך Armchair Apocrypha, ובירד היה עבורי תגלית מופלאה. רציתי לשמוע עוד אבל משום מה נשארתי תקוע באלבום ההוא, בלי ללכת קדימה או אחורה. Break it yourself הוציא אותי מזה לעוד הישג מרשים, מפותל ומסחרר של משהו שרק האיש הזה יודע לעשות.

כל האלבום להאזנה

Ann Rabson with Bob Margolin – Not Alone

!17

איך מבדילים בין חיוך אמיתי למזויף? חפשו את הרמז סביב העיניים של אן רבסון. הנה היא, מביטה עליכם מעטיפת האלבום. צוחקת כאילו הרגע אמרתם את הדבר הכי שנון בעולם. היא בת 67, פסנתרנית וזמרת בלוז ותיקה. האיש שלצידה הוא בוב מרלגולין, חבר טוב, גיטריסט וזמר. Not Alone הוא אלבום אקוסטי, פסנתר וגיטרה בלבד, נטול פוזה לחלוטין, של שני מוזיקאים שנהנים לעבוד ביחד. מה שניכר בבחירת השירים (רובם גרסאות כיסוי מעניינות), בנגינה מלאת חיים, צלולה ודינמית, ושירה מלאת נשמה והומור. זה בלוז עם קמטי חיוך בצידי העיניים, בלוז בו אפשר לשיר שורות כמו:
Love don't have to hurt
Love don't have to lie
Love don't make you feel like you gonna die
If it does, if it does, it ain't love

It ain't love
River's Invitation

Daniel Herskedal & Marius Neset – Neck Of The Woods

!18

עוד פנינה מנורבגיה. מריוס נסט הוא סקסופוניסט צעיר מעניין מאוד, שכדאי לעקוב אחריו. גם דניאל הרסקדל, נגן הטובה, בכלל לא פראייר. הוא גם זה שכתב את רוב הקטעים. אלבום מרשים מאוד – קריר, אצילי ויפה.

Neck of the Woods
The Wedding
[הופעה]
Dragon's eye [סולו טובה]

Michael Chapman – Pachyderm

20123

הסיום כאן הוא מינימיליסטי במיוחד. Pachyderm הוא קטע שנמשך 24 דקות, בו מייקל צ'פמן, גיטריסט בריטי אגדי, מאט את הקצב וחוזר שוב ושוב על אותו האקורד בוריאציות קלות, מה שיוצר אמביינט אקוסטי יפה שמאתגר את הקשב. במהלך ההאזנה השקט בין פריטה לפריטה הופך להיות לא פחות חשוב מהצלילים עצמם. הקטע השני באלבום הוא אותו הקטע אבל ברמיקס ממלא חלל שלדעתי מיותר לגמרי. אני ממליץ לתת לזה להתנגן ברקע ולראות מה קורה.

Pachyderm

זהו… חזרה לשגרה🙂

.

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

8 תגובות על סיכום 2012 – אלבומים בריפיט – חלק 3

  1. פינגבאק: סיכום 2012 – אלבומים בריפיט | undistracted listening

  2. פינגבאק: סיכום 2012 – אלבומים בריפיט, חלק 2 | undistracted listening

  3. Dhyan הגיב:

    נהדר. שוב תודה
    הסולו טובה שבר אותי. פשוט מדהים.

  4. יאיר י הגיב:

    כבוד. זה היה פוסט משולש אדיר. אחד הסיכומים הטובים שראיתי

    יאיר

  5. פינגבאק: music makin' mama | undistracted listening

  6. פינגבאק: סיכום 2013 – אלבומים בריפיט, חלק 1 | undistracted listening

  7. פינגבאק: סיכום 2013 – אלבומים בריפיט, חלק 2 | undistracted listening

  8. פינגבאק: סיכום 2013 – אלבומים בריפיט, חלק 3, ועוד כמה דברים | undistracted listening

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s