אם לירות – אז לירות

"את זוכרת שהיה לו תקליט אחד בו הוא מצולם משתין בחצר?" שאלתי את אמא שלי לפני כמה ימים. היא צחקה, מופתעת מהשאלה, ואמרה שלא יכול להיות. ביקשתי ממנה שתשאל את אבא, כי זה בטח מסוג הדברים השטותיים שהוא היה זוכר, אבל הוא אמר שאולי היה משהו בצילום שגרם לי לדמיין את זה. יכולתי להשבע שאני זוכר תמונה כזאת, מצד שני, אין גבול לדימיון כשמתעסקים בפיסות זכרון של ילד בן 8 או 9.  אז בדקתי בגוגל והתאכזבתי.

Александр Розенбаум

אבא צדק. זה רק נראה כאילו הוא משתין. ובכלל, מה חשבתי לעצמי? איזה מוזיקאי רציני, ועוד בברית המועצות, היה מצלם את עצמו משתין ברחוב? אבל אז, בתור ילד, רציתי להאמין שזה מה שהוא עושה. כי זה אומר שלאיש הקירח והמשופם הזה, שפורט על הגיטרה ושר בצורה כל כך רצינית יש גם רוח שטות. וזה אומר שאולי הפער בין תקליטי הילדים לתקליטי המבוגרים אצלנו בבית הוא לא גדול כל כך.

אלה היו שני עולמות שונים לשקוע בהם. התקליטים עם שירי ילדים ואגדות היו הנמל הבטוח – ידוע, מוכר ומובן מאוד. לכל דבר היה פשר: התחלה וסוף, מותר ואסור, טובים ורעים. מה עוד ילד צריך? כנראה שצריך. הנבירה בתקליטי המבוגרים היתה הרפתקה של ממש. הפלגה מרגשת על מפרשי הסקרנות והמציצנות הילדית אל תוך עולם המבוגרים. מבחינה זו, אלכסנדר רוזנבאום היה הז'ול ורן שלי. הוא לקח אותי למסעות אל ההרים, האוקיאנוסים, הג'ונגל והמדבריות של נפש המבוגר. בין תקליטים שהיו מיועדים לי לבין אלו המיועדים למי שאני עתיד להיות, המחשבה שגם מבוגר יכול להשתין בחצר ועוד להצטלם תוך כדי מצאה חן בעיני מאוד.

החצר בתקליט בכלל לא היתה דומה לחצרות שראיתי. עכשיו אני יודע שזו חצר בעיר הולדתו לנינגרד (שחזרה להיות סנקט פטרבורג ב-91'). לא הכרתי נוף עירוני כזה. הכרתי בתים ישנים, עם גגות רעפים וגדרות עץ או בניינים סוביטיים – פונקציונליים ועמידים. בדירה בבניין כזה גרתי עם הורי. פינת תקליטים – אחד המקומות האהובים עלי שם. הפינה היתה צמודה ליציאה למרפסת, והמרפסת השקיפה לחצר שאין הרבה מה לומר עליה. עצים, מתקנים לילדים, ספסלים, דשא או שלג. בצד הימני שלה ניצב בניין מגורים נוסף המכונה "בניין של שוטרים". כל אבות המשפחה שקיבלו שם דירות היו שוטרים. כשמבוגרים היו מדברים על הבניין הזה בהקשר לדייריו זה היה בנימה שלא היתה מובנת לי. אותי אישית נוכחות של שוטרים מאוד הרגיעה מכיוון שכמה קילומטרים מהבית היה בית כלא. ידעתי שאם יברח משם פושע מסוכן, גנב או רוצח, כל מה שצריך זה שאחד השכנים יצא עם האקדח שלו, ויחזיר אותו חזרה לכלא. ובאמת, פעם אחת אחד השכנים יצא עם אקדח, אבל שום פושע לא ברח ממאסר. הוא עשה את זה כי דינה קרעה לו את הנעליים.

דינה היתה כלבת רחוב שחורה. הייתי זורק לה ביסקוויטים מהמרפסת וזה שימח אותה מאוד. צועק "דינה! דינה!", נעמד על קצות האצבעות וזורק. אחר כך עומד עם הפנים צמוד למעקה הקריר ומתבונן בה מתנפלת על הביסקוויט. למרות הנדיבות שלי פעם אחת היא כמעט נשכה אותי – הייתי בחצר וניסיתי לגעת בחתיכת עצם שהחזיקה בפה. לא נטרתי לה טינה, וגם היא לא. היינו חברים טובים.

דינה לא היתה חכמה במיוחד. יום אחד שמעתי שהשכנים כועסים עליה כי היא התעסקה עם חפצים שהיו משאירים מחוץ לדלת, ואפילו לעסה נעליים של אחד השכנים השוטרים. ידעתי מי זה, הוא גר בקומת הראשונה בכניסה המרוחקת, זאת שסמוכה לכביש. בפעם הראשון שראה את דינה בקרבת הנעליים שלו גירש אותה בצעקות. בפעם השניה הוא לא צעק. נכנס הביתה ואחרי כמה רגעים יצא. שמעתי את היריה ומיד הבנתי מה קרה. לא זוכר איך הבנתי, אולי ראיתי אותו, אולי ראיתי את דינה… לא זוכר, אבל הבנתי. נצמדתי עם הפנים למעקה הקריר ובכיתי. הייתי מוכן להרוג אותו.

דינה מתה, ושום שיר או תקליט לא הכינו אותי לזה. לא למוות עצמו אני מתכוון, כי על זה דווקא שרו לא מעט, אלא לנסיבות שלו. הייתי עד למשהו שלא הצלחתי למצוא לו פשר. אדם, שכן שלי, שוטר, לוקח אקדח ויורה בכלבת רחוב כי היא קרעה לו את הנעליים. ואז נכנס חזרה הביתה. לבית שאולי גם בו יש פינת תקליטים, ואולי הוא ניגש אליה ומוציא אחד, עם שיר שהוא אוהב ומאזין לו. והשיר הזה הוא יפה מאוד, וגורם לו להרגיש חי יותר, וגברי יותר, ועמוק יותר והחלטי יותר. וגורם לו לחשוב שזה טוב שיש שכר ויש עונש, ושזה טוב שאם הוא אוהב אז הוא אוהב, ואם הוא יורה אז הוא יורה. והוא ממש מתרגש מהשיר הזה, אולי אפילו דומע, והכעס שלו חולף, והכל חוזר למקומו. ואני עומד במרפסת ולא מצליח להבין…

יש שירים שנדמה לי שבחיים לא אבין  –

.

תרגמתי (את ההתחלה) הכי טוב שיכולתי…

Александр Розенбаум / Утиная охота

ציד ברווזים / אלכסנדר רוזנבאום

רשרוש בין קני הסוף, וכלבת הצייד קופאת ומחדדת את חושיה
איזו יריאה! אבל שוב שיחק המזל למישהו אחר.
יורד ערב. ומעל האגם עפים הברווזים
הם השמינו, מחירם בסתיו תמיד עולה.

שוב הסתיו מסתחרר כמו קרוסלה של מנגינות
אלך לי לצוד. אצא על גבי התוים עם הרוח לסיבוב
ואנגן… אם עדיין יש בי מעט תועלת
ואשיר לכם… אם אני עדיין מסוגל.

אני זוכר שמזמן, לימדו אותי, אבי ואמי:
אם לרפא – אז לרפא! אם לאהוב – אז לאהוב!
אם לבלות – אז לבלות! אם לירות – אז לירות!
אבל הברווזים כבר עפים גבוהה מדי
לעוף – אז לעוף! אנופף להם בידי.

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

14 תגובות על אם לירות – אז לירות

  1. OS הגיב:

    האם תוכל, בבקשה, לתרגם ככה חופשי, עד הסוף?

    • David הגיב:

      שלום OS…
      אני נענה לאתגר🙂
      כך הולך המשך השיר:

      אני לא מתחרט על איך שאני חי
      רק יודע, שבאחד הימים
      הכל יחזור, בטוח הכל יחזור
      גם מזג האוויר, גם תקווה וגם חום של חברים

      אז בואו נתגעגע, ושרגע המפגש שלנו
      יהיה כמה שיותר שמח, הוא כבר לא מעבר להרים
      שוב באביב יחזרו הברווזים
      מתגעגעים לאגמים עם מים תכולים

      אני זוכר שמזמן, לימדו אותי….

      כמו שפעם בז רדף אחרי שועל
      כך כיום הוא שומר על הטרף שלו
      אל תפרדו לעד, אני אומר לכם: להתראות בקרוב
      הכל עוד יחזור, ואם יחזור סימן שהחיים ממשיכים

      אני זוכר שמזמן, לימדו אותי….

  2. cube הגיב:

    איזה סיפור נוראי. הגיוני ורגיל לחלוטין במציאות ההיא של אז, אבל עדיין נוראי.

    הפיסקה האחרונה שלך ממש חזקה

  3. Dhyan הגיב:

    נהדר (השיר, הפוסט מזעזע אבל מכניס לאווירה).
    ומזכיר לי את הפעם האחרונה שפגשתי בחול קבוצה של רוסים, והשירים על הגיטרה, על זונות רחוב, על שיכורים ועל מקומות אחרים ורחוקים. אני זוכר בעיקר שיר אחד על חבורה של סוסים שרוצים לרדת למטה לים ולא מוצאים דרך עד שהסוס הבכיר מזנק לו מטה מטה ופוגש במים.

    • David הגיב:

      אני לא מכיר את השיר שאתה מדבר עליו, אבל זה כי אני לא בקי במיוחד.

      אפרופו סוסים, יש שיר מפורסם מאוד של ולדימיר ויסוצקי, שהוא גם על סוסים, לכאורה, אבל הם בעצם מטפורה לדהירה של אדם לקראת מותו. בשיר הוא מתאר את מה שעובר עליו תוך כדי. תהיתי אם יש תרגום לשיר לעברית ומצאתי את הקישור הזה (כולל יו-טיוב לשיר עצמו) –

      http://cafe.mouse.co.il/video/2404982/

  4. יעל הגיב:

    איזה פוסט קשה ויפה ומרגש. תודה.

  5. idity8 הגיב:

    יו איזה יופי, דוד אתה כותב נהדר. אני צוחקת מהתמימות ואז הלב מתכווץ מאכזריות וכאב על הילד והכלבה והזכרונות.
    ויש משהו בשירים רוסיים…עומק ואופק וטבע ובגרות של אנשים שראו משהו בחיים ואיכשהו גם אופטימיות. מקסים. תודה

    • David הגיב:

      יש לא מעט שירים כאלה. דווקא מול שירים ברוסית (לעומת בעברית או אנגלית למשל) מתחדד לי הפער בין העומק והמורכבות הנפשית שיש בשירים, לבין היום יום.

  6. איזה יופי. אתה באמת כותב נהדר וכמה שמחתי להאזין לאמן רוסי בתוספת הסיפור, הרקע, התרגום והאווירה.
    אני מתוודה שהסינגרס סונגרייטרס הרוסים לא מוכרים לי, כולל ויסוצקי שהוא עבורי קול צרוד ושפה רוסית.
    לצערי, החשיפה שלי לתרבות המוזיקלית והפואטית הזו אינה רבה.
    הוידאו של האמן הזה מושך ומעניין אותי. מאיזו שנה התקליט הזה? האם הוא תקליט מוצלח במיוחד? תודה

    • David הגיב:

      תודה נעם.

      אני לא יודע כמה רוזנבאום יכול להיות מעניין למי שלא דובר את השפה, כי העיקר כאן הוא במילים (גם אצל ויסוצקי). רוזנבאום כותב על הכל – על נופים עירוניים, אהבה, העולם התחתון, פוליטיקה… רוב הלחנים שלו פשוטים. גם הנגינה. ואם לא מקשיבים למילים הוא נשמע די מונוטוני. באמצע שנות השמונים רוזנבאום היה שנוי במחלוקת, בגלל גישת ה"אינדי" שלו, וגם בגלל מסרים פוליטיים וחברתיים שלא פרגנו לשלטון. זה גם מה שעשה אותו לפופולרי – הופעות מפוצצות עד אפס מקום והקלטות עברו מיד ליד. אחר כך, ככך שהתגבר חופש הביטוי בתקופה הפרסטרויקה, היה לגיטימי יותר להשמיע אותו, ואז הוא ממש פרץ למיינסטרים. בשביל הרבה אנשים הוא סוג של אייקון, בשבילי בעיקר נוסטלגיה מהבית.

      השיר שצירפתי הוא בכלל לא מהתקליט. אלה פשוט זכרונות שהתערבבו. ובכל זאת, התקליט שעליו כתבתי בהתחלה, "החצרות שלי", הוא מ- 1987. אני מניח שאפשר להגיד שהוא מוצלח. הוא גדוש בשירים מוכרים ומפורסמים שלו, חלקם השתמרו יפה גם היום. אני מצרף כאן כמה קישורים לשירים מהאלבום.

      "ואלס בוסטון", הוא בין השירים הכי מפורסמים שלו, והוא לדעתי לא מחייב לדעת רוסית כדי להנות ממנו

      "נפלה עלי עצבות" (ברוסית אומרים "עפה עלי עצבות")

      "עגלון"

      מעניין איך זה נשמע למי שלא מבין את המילים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s