חוסר האונים בשיר הזה הוא בלתי נסבל

על "אריה ורותי" של עמיר לב
.
מילים

אם לב נשבר ואף אחד לא שומע, האם הוא משמיע צליל?

את הלבבות של אריה ורותי לא תשמעו נשברים. כל מה ששומעים בבית שלהם זה את זרם המים במקלחת. ואם בכל זאת אתם שומעים עוד משהו, כנראה שזה הלב שלכם שנשבר.

הלב נשבר מזה שהם לא אומרים דבר. הלב נשבר מההמתנה הכנועה של אריה במיטה. הלב נשבר מההתחמקות של רותי שעות במקלחת. כמו להביט במפולת שאי אפשר למנוע – חוסר האונים בשיר הזה הוא בלתי נסבל.

השיר כתוב בעמיר-לביות טיפוסית: משפטים קצרים, מעט מקוטעים, כמו רצף צילומים. מעט שמרמז על הרבה, ואמפתיה עמוקה.

כאמור, הם לא מדברים. אבל אוחזים ידיים. בהתחלה יש קרבה גדולה. הוא מצחיק אותה, הם מצמידים רגליים מתחת לשולחן. היא רוכנת לעברו…

…ובסוף, כשרותי חוזרת הביתה לפנות בוקר, הם נותנים ידיים. אבל אחרת – אריה מושיט יד כדי לא להתדרדר לתהום, ורותי עייפה, מעשנת, מתרחקת לתוך שינה, ושומטת את אריה. במקום לקחת כדור הוא לוקח שניים… כנראה יותר.

עמיר לב הוא מספר מסור ומעורב. זה עוד דבר שהופך את השיר הזה לכך כך נוגע ללב. בהלוויה של אריה הוא נכנס לתוך השיר כאילו בא למלא חלל. הוא מחפש את רותי ולא מוצא. וגם זה שובר את הלב.

"מפולות בהרים
חשבו שזה יקרה באיזה  יום עצוב
ארמונות נוצצים
הפכו בשניות לאיזה חור עלוב"

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

10 תגובות על חוסר האונים בשיר הזה הוא בלתי נסבל

  1. יעל הגיב:

    כתבת יפה. זה שיר נפלא וכואב. אני לא זוכרת אצל מי קראתי את הסיפור האמיתי מאחוריו, אבל יש כזה.

  2. idity8 הגיב:

    בצבא, בתחילת שנות התשעים הדרכתי בעין גדי. ערב אחד הגיע אלינו איש מילואים של החינוך להעביר הרצאה בנושא רוק. זה היה שבוע חופשי שלי ובחרתי לצאת לחפש נמרים עם פקחי השמורה או משהו כזה (אחח, אלו היו ימים ) אבל אחר כך אמרה לי הפקידה שלנו שהאיש סיפר לה שהוא עומד להוציא תקליט. שתינו פיקפקנו בכך, אני לא יודעת למה. אולי מתוך יהירות של צעירים ( הוא נראה לנו מבוגר… גדול מאיתנו בעשר שנים..) אולי כי הוא היה שקט ומופנם, אפילו אולי מדוכדך. בקיצור, זה היה עמיר לב. כשיצא "קסם" ומצא חן בעיני כל כך הופתעתי לגלות שזה האיש ההוא והצטערתי מאוד על שפיספסתי אותו אז. והשאר כאמור היסטוריה…
    לי היה בראש סיפור אחר מהשיר הזה. מעניין.
    נראה לי טיפוסי לטקסטים של עמיר לב שהאישה היא האקטיבית והפרגמטית יותר והגבר קצת הולך לאיבוד (דרך מרפסת?), לא?
    אין ספק שזה שיר קורע לב . תודה דוד

    • David הגיב:

      איש מילאוים של החינוך – רוק – תקליט — חיבור לא צפוי כלל. אני מבין שעמיר לב לימד, או עדיין מלמד מתמטיקה ב"מנוף", שזה כפר נוער בצפון.
      לא חשבתי על השירים האחרים שלו בהקשר של הבדלים בין גברים ונשים… אני אגב, גם את רותי חווה בשיר חסרת אונים, רק שהיא מתמודדת אחרת…

      איזה סיפור היה לך בראש?

      • idity8 הגיב:

        גם אני חשבתי שזה שיר שמתאר את הבנאליות של האהבה, סופה, יותר נכון, אבל הפרטים..המממ… : זוג מבוגר משהו- כנראה בגלל השמות שלהם…- אהבו מאוד, אוהבים פחות, הוא חולה סרטן, לה יש מאהב, היא כבר רוצה למקום אחר והולכת בסופו של דבר. ואז הוא מת. למה היא לא הגיעה ללוויה? אין לי מושג… סיפור די גרוע בעצם כשאני נדרשת לומר אותו בקול=לכתוב אותו🙂

  3. shayshal הגיב:

    וואו, איזה סיפור. השיר הזה תמיד היה קצת תעלומה בשבילי.
    הניתוח שלך מצוין, אבל הסיפור האמיתי מצמרר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s