זיכרון טוב

rita ostrovskaya - trees, blossomingRita Ostrovskaya – Trees, blossoming (מכאן)

אסל. הייתי צריך לחפש את המילה הזאת במילון. מי בכלל משתמש בה היום? בפעם אחרונה שאמרתי אותה בקול רם זה היה ברוסית, בזמן שסבא שלי היה מצעיד אותי עם האסל מוכתף בחצר הבית שלו – "שמאל – ימין, שמאל – ימין, שמאל – ימין – שמאל!". האסל לא היה פריט של פעם, הוא היה בשימוש. אמנם מדובר בתחילת שנות השמונים, אבל בבית הישן באוקראינה בו הסבים שלי חיו, מים זורמים לא היו. היתה באר. ותנור רוסי עתיק, ועליית גג.

הקול של סבא שלי הוא אחד מזכרונות הילדות המשמעותיים שלי. סבא עליו אני מספר הוא לא הסבא שנהג להלום באנטישמים, זה היה הסבא השני. הסבא הזה נהג לשיר ולהקריא לי סיפורים. עד כדי כך אהבתי שהיה מקריא, שגם כשעברנו לדירה משלנו הייתי מתקשר אליו כדי שיקריא לי בטלפון. כל כמה זמן היה עוצר כדי לכנות אותי בכינויי חיבה ביידיש, מה שהיה מצחיק ומרגיז אותי בו זמנית. סבא שר יפה ואהב מאוד לשיר, אבל בתור ילד לשירים שלו לא כל כך התחברתי. בעיקר לשירים ביידיש, מהם הבנתי מילים בודדות, ואפילו שגדלתי בבית בלי מים זורמים הם נשמעו לי מעידן אחר.

ובכל זאת, לטבע האדם חוקים משלו. בלי ששמים לב משהו נטמן. משהו שיכול להיות סמוי שנים, ואז פתאום לשלוח ניצן או שניים, וכל מה שצריך זה לא להתבלבל ולחשוב שאלה עשבים שוטים. צריך פשוט לתת להם לצמוח.

מה שצמח כאן הוא מיקסטייפ, שלמרות מה שכתבתי עד כה, הוא יותר חדשני מנוסטלגי. אמנם יש בו ביצוע ל"אויפן פריפעטשיק" –  שיר שסבא שלי אהב במיוחד, ועוד כמה דברים מוכרים, את רוב הדברים כאן אפשר להמחיש על ידי הציטוט הזה:

There is a life of tradition that does not merely consist of conservative preservation of the spiritual and cultural possessions of the community. There is such a thing as a treasure hunt within tradition, which creates a living relationship to tradition and to which much of what is best in current Jewish consciousness is indebted even where it was – and is – expressed outside the framework of orthodoxy

הקטע הזה, של חוקר הקבלה גרשם שלם כתוב על העטיפה האחורית של כל אלבומי רבעיית Masada. זו רבעיית ג'אז שמפרקת את התנועה החלקה והמעגלית של מוזיקת הכלייזמר למשהו הרבה פחות צפוי, ברוח הג'אז החופשי. דווקא הקטע הספציפי שמופיע כאן הוא די מרוסן. ג'ון זורן, האיש שהגה את Masada הוא לא הראשון שרואה במוזיקה של יהודי מזרח אירופה חומר גלם ליצירות חדשות, אבל הוא, כבר כמה עשרות שנים, נושא הדגל של "תרבות יהודית רדיקלית". תחת הכותרת הזו, Tzadik, הלייבל שבבעלותו מקיים סצינה שלמה של מוזיקה חיה ועדכנית ששואבת את המקורות שלה, בין היתר, מהכלייזמר. יש כאן כמה קטעים שיצאו בלייבל של זורן, העדכני ביותר מביניהם הוא מתוך אלבום חדש (ונפלא) של רבעיית בסטר שיצא השנה. אלבום ג'אז איטי ומהורהר שנפרש כמו פסקול לסרט קולנוע – כולו מיצירותיו של מלחין ומשורר יהודי פולני בשם מרדכי גבירטיג.

יש כאן את Dance me to the end of love של לאונרד כהן, שחשבתי שיש לו מקום בזכות הלחן שלו (רק עכשיו התברר לי שהמילים הן על מוזיקאים יהודים שאולצו לנגן במחנות השמדה). וגם הקלטה נדירה של בילי הולידיי מבצעת את "א יידישע מאמע".

יש כאן גם קטעי כלייזמר שמבוצעים באופן מסורתי יותר. כמו "בובליצ'קי", שיר על נערה בת 16, לא רחוצה, מכוסת סחבות שעומדת נשכחת בפינת רחוב באודסה של שנות העשרים ומוכרת בייגלה. היא מספרת על החיים שלה לעוברים ושבים בתקווה לכמה גרושים ומעט אמפתיה. "בובליצ'קי" הוא סוג של סטנדרט יהודי-אוקראיני שנכתב בשנות העשרים באודסה, התפשט ברחבי אוקראינה ורוסיה והיגר לארצות הברית שם גם תורגם ליידיש. הביצוע כאן הוא ללא מילים, על ידי גיורא פיידמן – נגן קלרינט ישראלי יליד בואנוס איירס, שנחשב לאחד מגדולי הכלייזמרים כיום בעולם. נגן קלרינט מבריק אחר הוא נפתולה ברונדווין. כל ז'אנר והמשוגעים שלו, ונפתולה הוא נציג הכלייזמר. איש מוחצן שהיה מופיע עונד שלט ניאון עם שמו על הצוואר, שמצד שני, מספרים עליו שהיה נוהג לנגן עם הגב לקהל כדי שלא יגנבו ממנו את רזי נגינתו, שהיתה ייחודית מאוד בשנות העשרים בארה"ב בזכות זרימה וספונטניות יוצאת דופן.

יש עוד, אני לא מתכוון לתאר את כולם. אסיים עם התרגום לעברית של השיר שהלחינה ומבצעת חוה אלברשטיין. שיר שנתן את הכורת לפוסט –

זכרון טוב / בונים הלר (תרגום: בני מר)

גם הזיכרון מיטיב, ואילו
קראתם לו אולי היה מואיל הוא.
לרגע עינכם היתה נפקחת
לראות לבלוב מתוך ילדות פורחת.
ואמא שם, את שערי מותחת,
ולחם בחמאה רכה מורחת.
היא מלבישה אותי ומפצירה בי,
ללכת אל החדר, אל הרבי.
רק לא לשם, עודני רך עיניים,
לרבי צהובות כל השיניים,
לרבי יש סידור שחור כזפת,
כל אות ואות שבו עליו זועפת.
אבל כשאף דמעה כבר לא נשארת,
כל אות ואות באור כוכב זוהרת
מלים מלים בשלל אורות כאלה
נחות עכשיו על מחוזות הפלא.
ועל שירי ועד לכאן חולפת
בת אור מתוך סידור שחור כזפת.

הורדה / האזנה

Giora Feidman & Gitanes Blondes – Bublitschki [Very klezmer] 2012
חוה אלברשטייןגוטער זכרון (זכרון טוב) [לעמעלע] 2006
MasadaBith Aneth [Aleph] 1994
Daniel Kahn & The Painted BirdLove lays low [Bad Old Songs] 2012
Shirim Klezmer OrchestraGnosienne No. 4 / Erik Satie [Pincus the pig] 2004
Yoshie FruchterShikora [Pitom] 2008
Leonard CohenDance me to the end of love [Various positions] 1984
Henri GerroSkripka (Violin)i
Naftule BrandweinVie Tsvie Is Naftule Der Driter (Where There Are Two, Naftule Is The Third) 192?i
KlezmaticsMan in a hat [Jews with horns] 1995
Billie HolidayMy Yiddishe Mame 1956
Barry Sisters –  Ich Hob Dich Tzifeel Lieb (I love you much too much) [At home] 1959
Frank London's Klezmer Brass AllstarsMedley: Rakhmones / A Shikers Kholem / Der Yid (Compassion / An Inebriate's Dream / The Jew)  [Di shikere kapelye] 2000
דניאל זמיר – שש עשרה [אמן] 2006
Mark Feldman, Uri Caine, Greg Cohen & Joey BaronAvinu Malkenu [Secrets] 2009
Saul Meisels – Oyfn Pripechek (On the cooking stove)i
Bester QuartetUnser Orem Kind [The golden land] 2013

———————————————
וגם:
מה לי וליידיש
Music from the motion picture "Jews with horns", a Quentin Tarantino film

.

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

13 תגובות על זיכרון טוב

  1. idity8 הגיב:

    לחצתי על ה״אהבתי״ למעלה כהתרשמות ראשונה. אחזור למילים היפות האלו שוב ואקשיב עוד. ומאוד מסקרן לשמוע על בית ילדותך, על התנור העתיק (לבישול? לחימום? גם וגם, כזה במטבח שהרשלה ישן עליו בלילה?), על עליית הגג. יש לכם צילומים של הבתים?

    • David הגיב:

      תודה אידית. מהתנור אני זוכר בעיקר את הלובן שלו – היה גדול, ממש חלק מהבית. אני מניח שהיו משתמשים בו גם וגם. לעליית הגג לא היו מרשים לי לעלות – רק להציץ בהשגחה. אני זוכר ששלפו לי איזה צעצוע משם והייתי ממש מאושר מזה.
      צילומים מהם אפשר ממש להבין את הבית אין, וחבל.
      כאן בקישור יש צילומי של בתים אחרים באותו המקום. זה צולם ב- 2006 ורוב הבתים כבר נטושים. לעיירה קוראים שרגורוד
      http://lj.rossia.org/users/plucer/1766.html

      • idity8 הגיב:

        זה ממש עולם הולך ונעלם, כמה חבל. בתים יפיפיים שהיו צריכים שימור.
        (יכול להיות שישראל, בגלל יוקר המחיה ומצוקת נדלן, היחידה שלא סובלת מהתרוקנות והזדקנות של כפרים/מושבים? ואולי הכל פה צעיר מדי יחסית לאמא רוסיה)
        ולענינינו, אהבתי מאוד את shikora ואת Shirim Klezmer Orchestra . תודה על ההכרות

        • David הגיב:

          הצלם כותב קצת בין התמונות, ולקראת הסוף הוא אומר שעשו לו סיור בבית הקברות היהודי, ומישהו אומר לו "אצלנו בעיר אנשים כבר לא מתים". הצלם שואל "מה, אנשים חיים חיי נצח?". "לא. פשוט כולם עזבו"

  2. איזה כיף היה לקרוא, עכשיו רק לחכות לבוקר כדי גם לשמוע

  3. מלי הגיב:

    פשוט מקסים!

  4. רובן הגיב:

    מצויין !!! נותן השראה🙂

  5. Dhyan הגיב:

    נראה נהדר. ניגש לאהזין עכשיו.
    גם אני לא ידעתי את זה על השיר לאונרד. מעניין.
    יש לך קישור טוב?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s