שלום גד והיהלום – "סוף המדבר" במלואו – אוזןבר, 23.1.14

[פורסם במוזיקה להתעכב עליה באתר "הארץ"]

IMG_0011צילום: מיכל הכט

לחלום, אליבא דשלום גד, יש קרניים. הילדים פוחדים לגעת בו והנערות פוחדות לשאול. ובכל זאת הוא מפציר לתפוס אותו בלי רחמים ובלי פחד. להתנפל, למשוך, לבוא אליו מלמעלה עם כל המשקל.

זה כל מה שיש
זה כל מה שיש
כשהשמש נעלמת
זה כל מה שיש

תפוס את החלום שלך הוא
תפוס אותו
תפגוש אותו במסדרון חשוך
עם יד אחת קשורה
בחוץ ירד גשם
וכל הטלפונים יפלו
אבל תפוס אותו

כך נפתח אלבום הבכורה של שלום גד, "סוף המדבר" מ-1996. זאת נקודת הזינוק שלו.

בשיר הזה, "תפוס", נפתחת ההופעה. האולם מלא לגמרי. שלום גד על הבמה הקטנה של אוזןבר עם קיר של לבנים אדומות מאחוריו. רזה מקל, ראש פרוע, זקן שחור ולבן, נראה נינוח. זאת ההופעה הראשונה מתוך סדרה בשם "ספירת מלאי", בה כל אחד משמונה אלבומי הסולו שלו יבוצע במלואו. במושגים של אינדי ישראלי מדובר בהישג מרשים ביותר. תמורה הולמת לעבודה הקשה של תפיסת חלומות.

ציפיתי לראות אותו לבד ושמחתי לגלות את החשמלית של אלי שאולי לצידו. שאולי איתו מתחילת הדרך – יחד עם גיל פדידה ואלי דראי הם מלווים אותו תחת השם "היהלומים". הערב זה שלום גד והיהלום. שאולי גיטריסט מופלא, עם מגע אישי אקספרסיבי מאוד, שמוסיף עומק וצבע לתוך השירים. הנוכחות שלו לצד גד כל כך בולטת ששלום בעצמו אומר בשלב מסוים "איזה אידיוט הייתי" על כך שחשב להופיע לבד עם אקוסטית.

IMG_0012צילום: מיכל הכט

ביחד הם מתקדמים שיר אחרי שיר לפי הסדר המקורי שבאלבום. תוך כדי אני שם לב כמה נעים לדעת איזה שיר יבוא עכשיו. רוצה לשמוע את כולם ולשם שינוי משוחרר מהתהיות מה יבצעו ומה לא. בין לבין שלום אומר כמה מילים, אבל לא מרבה בהן. הדבר הכי מעניין שאפשר היה לגלות זה ש"שיר הסטודנט" נקרא כך כי זה השיר השקט אותו היו מנגנים כשהסטודנט שגר סמוך למקום בו עשו חזרות התלונן על הרעש. למרות שהקונספט די מזמין להפוך את זה לערב מספרי סיפורים, שלום גד לא נופל למלכודת הקיטש הנוסטלגי. הוא מתמקד בלהביא את "סוף המדבר" לבמה בשלמותו, וזהו. כמעט.

לכל הופעה בסדרה מוזמן אורח. אחרי ביצוע מצמרר ל"גשר פלדה גשר עץ" הוא מזמין את אליוט שמדלגת לשיר הסוגר את האלבום – "תהיה בסביבה". הם לא יכלו לעשות בחירה טובה יותר. ההגשה שלה מאוד הולמת את השיר, והביצוע הופך לאחד מרגעי השיא של הערב. שתי הגיטרות נותנות ליווי עדין מאוד, ואליוט שרה לאט, יותר לאט מהביצוע המקורי. היא מאפשרת לשקט לחדור בין השורות והאולם נטען במתח נעים שמתפרץ דרך מחיאות כפיים כשבתום הבית השני הסולו של אלי שאולי ממלא את החלל.

IMG_0024צילום: מיכל הכט

אחר כך אליוט ביצעה שני שירים משלה. שלום הודיע מראש שלקראת הסוף יהיה כאוס. אמנם שינוי קל בסדר השירים ושני שירים של אליוט באמצע זה לא בדיוק כאוס, בכל זאת משהו ברצף שהספקתי להתרגל אליו קצת הופר, ולי זה הפריע. הייתי מעדיף לשמוע את אליוט ממשיכה לעוד שיר מ"סוף המדבר".

השיר האחרון שבוצע מהאלבום היה "גיהנום גן עדן והאישה של סמי". הוא מסתיים בשורה "חלומות שלנו – זה הסיפור האמיתי", וסוגר מעגל עם החלום שבשיר הראשון. אני לא באמת יודע אם הכוונה כאן לחלום כחלימה או לחלום כשאיפה למשהו, אז ארשה לעצמי ליהנות מהחיבור שהשפה העברית יוצרת בין השנים. המילים האלה הדהדו שמונה שנים אחרי בשיר "בתוך הצינורות" של אלג'יר. אני מניח שברגעים האלה לא מעט אנשים בקהל חשבו על גבריאל בלחסן.

הם עוברים להדרן מיד, ללא טקס הירידה מהבמה המסורתי והמאוס, ומבצעים את "המלך האחרון של עולם הבידור" של יוסי בבליקי. שלום אומר שבלעדיו "סוף המדבר" לא היה קיים. אני מאוד אוהב את בבליקי, אבל בשלב הזה קצת התנתקתי. זאת היתה הופעה טובה מאוד, ובדרך כלל בהופעות כאלה יש חשק שהיא תמשך עוד ועוד.  אבל כאן הקונספט של אלבום אחד בלבד הוא כל כך שלם, שפשוט לא הרגשתי צורך בעוד שירים, לא משנה כמה טובים היו. כמו שזה, זה מושלם.


ההופעה הבאה בסדרה תתקיים ב- 20.2 באוזןבר ותוקדש ל"תנועות מטאטא מהירות"

צולם ע"י יואב ברונר

"סוף המדבר" להאזנה / רכישה בעמוד הבנדקמפ של שלום גד

/

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s