ימי סלט, לילות ניקוטין

mac demarco מאק דמארקו מק דמרקו

דן שילון: קובי אור, איך היית מתאר את הצליל שלו?

קובי אור: הבחור הזה נשמע כמו עירוב בין לו ריד ואיאן דיורי במוזיקה שהקלידים הולכים מתחת למים ולא נשמעים. *

הראל סקעת: לרוב אני מבין שאני לא מבין את קובי, אבל בזה אני מסכים איתו. חוץ מדבר אחד – מק דמרקו הוא ילד.

רון בן ישי: אני מוכרח לשאול אותך שאלה הראל. תגיד לי, למה אתה קורא לו ילד? כי הוא קנדי? שיעשה עליה ותראה איך זה יעבור לו. נעשה ממנו גבר צעיר שלא צריך יד מלטפת ולא צריך להנמיך אותו. אולי אז יפסיק עם הגיהוקים האלה באמצע ההופעות. שלא לדבר על האינצידנט המזעזע עם המקל תופים. זה לא הולם, הרי השירים שלו כל כך נוגים ומלודיים, ממש כמו השירים שלך הראל.

שלי יחימוביץ': שניכם צודקים. יש לזכור שבקנדה זכרים בגיל הזה יכולים לנוע בחופשיות על הציר של ילד-נער-גבר כי אין להם חוק גיוס חובה. וזה בדיוק מה שהבחור הזה עושה. בחן רב אני חייבת לציין. 

רבקה מיכאלי: הוא רק בן 24 תראו את ההתקדמות. אמנם חלק מהשירים שלו דומים אחד לשני, אבל  זה לא נורא כי נכון להיום אף אחד לא נשמע כמוהו. הסאונד שלו הוא כמו זרזיף של לימונדה קרה ביום קיץ חם, על העורף, מתחת לחולצה. ושימו לב, איך באלבום המלא הראשון שלו "2" מק מתנצל בפני אמו על ההתנהגות המביכה שלו, ובאלבום הבא, "סלד דייס", הוא שר "הו אמא, אני מתנהג כאילו חיי כבר נגמרו". אם זו לא התבגרות אז אני לא רבקל'ה. ועדיין, הוא ילד!

רו בן ישי: סליחה אבל כל זה מתוחכם מדי בשבילי…

דן שילון: בקיצור, ב- 13.8.14 היוצר הצעיר והמצליח הזה בבארבי. ובנתיים תרשו לי להכניס כאן אתנחתא שהיא בוודאי תהנה את כולנו…"

.

אני מכבה את הטלוויזיה והולך לסיים את המיקסטייפ שהכנתי מהשירים שלו.

אחר כך מגלה שההופעה נדחתה למועד לא ידוע, מקלל ובוכה.

משאיר את המיקסטייפ ( + האלבומים המלאים להאזנה בלחיצה על הקישור).

* הציטוט (המבריק והכל כך מדויק) של קובי אור אכן נכתב על ידו

Cooking up something good [2] 2012

Passing out the pieces [Salad days] 2014

Annie [2] 2012

Cocaine (live) [Live at Russian Recording] 2013

She's really all I need (live) [Live at Russian Recording] 2013

Rock 'n Roll night club (live) [Live at Russian Recording] 2013

Freaking out the neighborhood [2] 2012

Salad Days [Salad days] 2014

Ode to Viceroy [2] 2012

Moving like Mike [Rock 'n Roll night club] 2012

Me and Jon, Hanging on [Rock 'n Roll night club] 2012

Chamber of reflection [Salad days] 2014

Eating like a kid (Cum on my lip) (live) [Live and acoustic, vol. 1] 2013

Brother [Salad days] 2014

Treat her better [Salad days] 2014

Robson girl [2] 2012

Blue boy [Salad days] 2014

The stars keep on calling my name [2] 2012

Baby's wearing blue jeans (live) [Live at Russian Recording] 2013

Together (live) [Live at Russian Recording] 2013

macdemarco

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על ימי סלט, לילות ניקוטין

  1. קירה הגיב:

    ויש לו את אותה החברה מגיל שש עשרה או משהו…

  2. יובל הגיב:

    אחלה מיקסטייפ.
    בכלל, הוא בחור משמח.

    Freaking out the neighborhood כמעט הוביל אותי פעם לכתוב פוסט, שאיכשהו לא קרה. פוסט על שירים שהמילים ממש לא מתאימות להן. הגיטרה הקלפטרית של השיר יוצרת מבנה מסוים לבתים. והפזמון פשוט לא מסתדר שם לתוכו. השבירה של השורות הארוכות לא יוצרות משמעות חדשה לכל התקדמות של מילה. ובכלל השובבות של המוזיקה לא הולמת את האופי של הבחור שעולה מן השיר. מה שלא גורע מכך שזה פזמון ענק.

    (ובארץ יש את פזמון המפורסם של ארז לב-ארי, עם השבירה הלא מתואמת של "ואלוהים, וכל השאר הבל הבלים").

    אולי הוא יגיע לכאן מתישהו.

    • David הגיב:

      באמת הגיטרה נשמעת כמו משהו שיצא בישראל בשנות השבעים, לא חשבתי על זה.
      לגבי כל הדברים שלא מתאימים, אני חושב שחלק מהקטע של דמרקו זה הסטירות הקטנות: שירים מוקפדים – מרושלים, הומור פיפי-קקי ורצינות דרמטית, אודה לסיגריות האהובות עליו וכו'. שום דבר מזה לא חדש, אבל הוא עושה את זה בצורה מאוד מרעננת. זה לא אותנטי וספונטני ולגמרי, רואים שזו פרסונה שהוא בנה לעצמו, אבל כנראה זו פרסונה שמאוד דומה למי שהוא ביום יום.

      נכון להודעה האחרונה מנרנג'ה שהיו אמורים להביא אותו לכאן מחפשים תאריך אחר להופעה.

כתוב תגובה לDavid לבטל