סיכום 2017 – אלבומים בריפיט

brandon celi--thelonious-monk-melon-001איור: Brandon Celi

שלום!

אני עדיין כאן. דבר שאינו מובן מאליו. אבל אם יש זמן לשמוע אז חשוב, מבחינתי לפחות, שיהיה גם זמן לספר על זה. לפחות פעם בשנה.

מטעמי קוצר זמן הסיכום כתוב בצורה תמציתית ומדוברת יותר מהרגיל. בכל זאת היה לי חשוב להגיד כמה דברים על כל אלבום, אחרת מה הטעם?

אלה האלבומים ששמעתי שוב ושוב השנה. אהבתי, הקשבתי להם הרבה ולא מיציתי. יש עוד כמה טובים מאוד שיכלו להיות כאן אבל נחרשו פחות. הם מוזכרים ברשימה נפרדת בסוף הפוסט.

.

14

Alice Coltrane – The Ecstatic Music of Alice Coltrane Turiyasangitanda

alice-coltrane-cover

להגיד שהאלבום הזה הוא ראשון מהסוף לא תהיה התחכמות. מתחיל ממנו רק כי הוא לא באמת שייך לשנה הזאת. מוזיקה שהוקלטה בשנות השמונים והתשעים, והופצה על קלטות, נחתה ב-2017 כמו צלחת מעופפת בגן עדן (כך תיאר איש הסאונד של אליס קולטריין את ההקלטות). מעבר לאשראם או לכנסייה, הרבה מעבר לג'אז, NO Age רוחני וחללי.

לאלבום

 .

13

Fendika – Birabiro

a2801788891_10

פנדיקה הוא הרכב מוזיקה ומחול האתיופי. התאהבתי בהם בהופעה בשנה שעברה בהולנד במהלכה הם חלקו במה עם הרכב הרוק/פאנק/אקספרימנטל דה-אקס, איתו משתפים פעולה כבר כמה שנים. כאן אנחנו מקבלים רק את הפן המוזיקלי המסורתי שלהם שלא כולל ריקוד כמובן. אבל אפשר לדמיין. גם את החיבור לאנרגיות המתפרצות של דה-אקס אפשר לדמיין די בקלות האמת.

לאלבום

 

12

Dead Neanderthals – Womb of God

a1316030613_10

האלבום הרביעי שלהם רק לשנה זו. אותו הכי אהבתי. במקור מדובר בדואו בלבד, סקסופון ותופים עם כוח השווה לביג בנד של כדורי הריסה. זה לא מספיק להם כנראה כי הפעם הצטרף סקסופוניסט נוסף. יש סיכוי שזו המוזיקה הכי כבדה שהם יצרו עד כה. קראו לאלבום רחם של אלוהים. בטח התכוונו לפסקול של תחילת הבריאה. בראשית, פרק א' פסוק ב', משהו כזה…

לאלבום

 

11

Jeremy Danneman and Sophie Nzayisenga – Honey Wine

a0209036965_10

האלבום הזה איתי רוב השנה ואני כבר לא מצליח להיזכר איך הגעתי אליו. למרות השתתפותו של הבסיסט האדיר וויליאם פארקר, האלבום זכה לתשומת לב מזערית וחבל. אם לשפוט מהצילום האגבי שעל העטיפה זה כנראה לא מאוד מעניין אותם. לא היכרתי את השניים האלה עד כה. ג'רמי דנמן הוא נגן סקסופון וקלרינט מניו יורק, סופי נזייסנגה היא מוזיקאית מרוואנדה שמנגנת על כלי מיתר ששמו Inanga, ושרה בשפת אימה בחלק מהקטעים. התמהיל המוזיקלי בהתאם. האלבום הזה כאן בזכות הנגינה המצוינת של השניים, הגרוב העמוק שהרית'ם סקשן יוצרים, ובזכות חום אנושי גדול שמוקרן ממנו. מוזיקת נשמה.

לאלבום

 

10

Group Doueh & Cheveu – Dakhla Sahara Session

a2716206556_10

אם לא כוללים את אליס קולטריין זה כנראה האלבום הכי מיוחד ברשימה הזאת. אבל הוא לא ממוקם גבוהה מכיוון שלצד קטעים אדירים, מקוריים ומפוצצי מוח יש בו גם רגעים שהשאירו אותי אדיש. Cheveu הם הרכב רוק אלטרנטיבי (באמת אבל) מצרפת שחבר ל-Group Doueh ממערב סהרה ויצרו מין קלאש מוזיקלי מצלילים שמסרבים להתמזג ונשמעים מעולה תוך כדי.

לאלבום

9

Circuit Des Yeux – Reaching for Indigo

a2449893047_10

כמו האלבום הקודם גם כאן יש רגעים מעולים לצד כמה שפשוט לא תפסו אותי. היילי פוהר שמופיעה תחת שם הבמה Circuit Des Yeux נשמעת כמו בת של נינה סימון וסקוט ווקר. הקשבתי לה בעבר אבל הקול שלה היה מציף מדי עבורי. לא יודע מה השתנה אבל הפעם זה עובד, מעורר התפעלות ומצליח לרגש אותי. רוב השירים כאן מרתקים, גם בשירה שלה וגם במחוזות האינסטרומנטליים אליהם כל אחד מהם מפליג.

Black Fly

Brainshift

Paper Bag

 

8

Tarawangsawelas – Wanci

98534_300

אלבום של צמד מוזיקאים המנגנים בסגנון בשם Tarawangsa שמזוהה עם האי ג'אווה שבאינדונזיה. האינטרנט לא אדיב איתי ואני כבר אמרתי שלא אעמיק בכתיבה לכן אדלג על הניסיון להסביר  מה זה ועל מה בדיוק מנגנים אותו. אומר רק שיש כאן מוזיקה לא מכאן, עם כלי מיתר מקומיים ומשהו אלקטרוני. היא מינימליסטית, רוחנית, מודרנית ועתיקה בו זמנית. אפשר אולי לנחש שהאלבום בעל פוטנציאל חפירתי די גבוהה והוא אכן מממש אותו, אבל יש בו גם משהו מאוד נוגע וקרוב, שלי אישית צובט באותם המקומות ששמורים בדרך כלל לכינורות של מוזיקת הקלייזמר.

לאלבום

 

7

Han Bennink Trio – Adelante

הורד

האן בנינק הוא מתופך מאוד ורסטילי, גם בסגנון שלו וגם במחוזות המוזיקליים אליהם הוא מפליג. הוא נע פנימה והחוצה, הולך, רץ, מקפץ ומתגנב איפה שמתחשק לו. בטריו הזה של תופים-פסנתר-קלרינט בנינק דווקא מתנהג יפה. הקטעים מלודיים מאוד, יותר מולחנים ממאולתרים, שניים פרי עטו של הפסנתרן מישה מנגלברג, חבר מוזיקלי ותיק שנפטר השנה. אלבום אלגנטי, חופשי ומלא חיים.

Adelante 1

6

Aldous Harding – Party

58cfd0b948f99

אלבום שני לזמרת הפולק הניו-זילנדית. פעם קודמת אלה היו "אגדות גותיות", הפעם השירים נשמעים אישיים יותר. המסתורין והדרמה עדיין שם ואני מאוד אוהב את זה. הרדינג היא זמרת אדירה לדעתי, הקול שלה יכול להישמע מערסל ועדין ואז פתאום לחתוך כמו סכין. אבל היא לא פוצעת עמוק, מאוד בשליטה, כמו שחקנית תאטרון. כאן זה לטובה מכיוון שהשירים מאוד יפים בפני עצמם והיא מאירה כל פינה בהם בדיוק רב. מבחינה אינסטרומנטלית האלבום מינימליסטי למדי . ג'ון פאריש הפיק.

Imagining my Man

Blend

5

Alvarius B – With a Beaker on the Burner and an Otter in the Oven

a0007632892_10

מבין הדברים המפתיעים באלבום המשולש המפתיע של אלן בישופ, הפתיעו אותי במיוחד הצלילות והדיוק שלו. ציפיתי למשהו נע שמדיף ריח של עשן וציניות, וקיבלתי משהו מבושל היטב שמדיף ריח של עשן וציניות. השירים הוקלטו בשנים האחרונות בקהיר (מקום מושבו הנוכחי) בשיתוף כל מיני חברים מכל מיני הרכבים שבישופ חבר בהם. אני לא עוקב הדוק אחרי הקריירה שלו אבל נדמה לי שיהיה נכון לומר שכאן הוא בשיאו ככותב שירים. בית ספר לפולק, פופ ופסיכודליה ממי שאף פעם לא הצטיין בביקור סדיר.

לאלבום

4

Afous D'Afous – Tenere

a1759402687_10

אלבום הפופ שלי לשנה זו. אלבום בכורה שהוקלט ב-2015 להרכב טוארגי מאלג'יר שכבר כמה שנים זוכה להצלחה מקומית ויצא השנה בלייבל Sahel Sounds. כמו בהרכבים טוארגיים מוכרים אחרים גם כאן הגיטרות במרכז והן מצוינות. כאן, בנוסף, יש גם צד דומיננטי של פופ, שבא לידי ביטוי בשימוש בקלידים שמוסיפים עוד צבעים וזורקים לכל מיני מקומות מעניינים. המפתיע שבהם הוא שיר אחד מסוים של ה-Cure שקופץ לראש כשאני מקשיב ל- Tarhanine Tegla. חייב לציין שיש בו גם מקצבי רגאיי מיותרים וכמה גלישות לקיטש, ועדיין עבורי הוא מוצלח ומרענן יותר ממה שחבריהם לגיטרות הוציאו השנה.

לאלבום

 

3

Anouar Brahem – Blue Maqams

1

אלבום הג'אז של השנה מבחינתי. מרוב שהוא רגוע ואיטי כמעט ופספסתי אותו. למזלי זה מאותם המקרים בהם המוזיקה מוצאת את המאזין ולא ההיפך. נגן העוד התוניסאי יחד עם שני ותיקי ג'אז ופסנתרן בריטי צעיר מנגנים ברמה גבוהה מאוד ג'אז ערבי מהמם ביופיו. אם לא קולטים מיד, קצת סבלנות וזה יקרה.

Blue Maqams

 

2

Kevin Morby – City Music

a3966561371_10

מוזיקאי שהפך לאהוב עלי מאוד לאחרונה. מאוד אהבתי את האלבום הקודם ואת זה לא פחות. הוא יותר רזה אינסטרומנטלית אבל עם אותה תשומת לב גבוהה לכל צליל, וקליט לא פחות. סינגר סונגרייטר מוכשר, שגם אם מזכיר אחרים, גדולים וותיקים ממנו, מצליח למצוא קול משלו. בהאזנה ממוקדת או ברקע, האלבום הזה הוא פשוט מתנה.

לאלבום

 

1

Bargou 08 – Targ

a2748431087_10

לבארגו, בצפון תוניס יש בסביבות חמשת אלפים תושבים וערך בן שורה אחת בוויקיפדיה. אפילו גוגל כבר בשורת חיפוש שלישית מדלג על המקום עצמו הישר אל האלבום הזה. ההרכב נקרא על שם הכפר ואזור החיוג. האלבום על שם הניב המדובר שם, שילוב של ברברית וערבית. זה פרויקט ייחודי של שירים מקומיים בני מאות שנים שבמצעים קפיצה בזמן. השירים לוקטו על ידי יליד האזור והוקלטו בתוך אולפן מאולתר בכפר. בחדר ארוך וצר מרופד בחבילות קש נוצר סאונד שכולו קרבה וצלילים עזים. אני מאוד אוהב את האופן בו האלבום הזה נשמע. את עוצמת השירה, את איך שכלי הנשיפה חורכים את עור התוף ואיך שהתיפוף הרזה מניע את הגוף. השירים, איך לא, הם שירי אהבה. המוזיקה היא גלויה… סליחה, כאפה מצלצלת ממקום רחוק.

לאלבום

 

 

סיכום 20172סיכום 20175סיכום 20174

 

 

Honorable Mentions

Ahmed – New Jazz Imagination
Ariel Pink & Weyes Blood – Myths 002 EP
Arto Lindsay – Cuidado Madame
Bobby Zankel & The Wonderful Sound 6 – Celebrating William Parker @ 65
Dream Syndicate – How Did I Find Myself Here?i
Jake Xerxes Fussell – What in the Natural World
Justin Walter – Unseen Fortress
Milk Music – Mystic 100s
Mike Cooper – Raft
Real Estate – In Mind
Sparks – Hippopotamus
St. Vincent – Masseduction
Tamikrest – Kidal
Tim Berne's Snakeoil – Incidentals
Wooden Wand – Clipper Ship

ועוד משהו,

יותר מכל דבר אחר השנה שמעתי את המוזיקה של ת'לוניוס מונק. במקרה יצא גם שזו שנת המאה להיוולדו. התחלתי לקרוא ביוגרפיה מרתקת שלו ויצאתי למסע. לא סיימתי, רק עצרתי לזמן מה כדי לתת מקום לצלילים אחרים. אני מת כבר לחזור. פרט לאיור למעלה אין למונק ביטוי כאן בסיכום, למרות שיצאה השנה הקלטה אבודה שלו וכמה מחוות מעניינות. אז למה בכל זאת אני מזכיר אותו? כי נזכרתי כמה העמקה בגוף יצירה של אומן מסוים היא מתגמלת. לאט, תוך כדי היכרות הדרגתית איתו וגיחות לכל מיני שבילים לאורך הדרך. לפני מונק היו אלה דיוק אלינגטון וצ'רלי פארקר, ויש רשימה ארוכה להמשך שבראשה עומדים כרגע אריק דולפי ואליס קולטריין.  וזה רק בג'אז. בקיצור, הסיכום של השנה הבאה בסיכון. אבל נחיה ונראה.

 

לא יזיק לעקוב אחרי עמוד הבלג בפייסבוק

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

7 תגובות על סיכום 2017 – אלבומים בריפיט

  1. avhatami הגיב:

    פייר, לא הכרתי אף אחד מהאלבומים. ואפילו לגבי המוזיקאים רק שניים. דגמתי כמה: וואנסי, הסתקרנתי ממה שעושים באינדונזיה. נייס. גם את אלן בישופ, מבושל טוב. וכמובן, את האלבום השנה שלך, מעולה!! תודה.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    תודה לך על המקום הראשון!!

  3. פינגבאק: סיכומי שנה מעניינים ונבחרים 2017 – [עודכן: 23.12] | אנטנות השמיימה

  4. idity8 הגיב:

    דוד יא מעולה שכמוך.
    מתה על ההפצעות שלך וחוקרת אותן עוד חודשים אח"כ, תודה רבה. הרשימה מסקרנת כתמיד. אהבתי את האבחנות על אלדוס, מבחינתי היא פי ג'יי הצעירה. {שמת לב איך היא מזכירה פתאום (בלוק) את סקרלט ג'והנסן? }
    והזדמנות לברך גם ליומולדת שפיספסתי אז מזל טוב 🙂
    ואיפה סוזנה סנדפור??? 😦

    • David הגיב:

      הו שלום!
      לא חשבתי על סקרט ג'והנסון, עכשיו כשאת אומרת – אז כן.
      ותודה רבה על הברכה.
      סוזנה סנדפור לא כאן בעיקר כי האוזניים קצרות מדי… קיבלתי את המלצתך אבל 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s