* מי אני?

כמו שלא משנה כמה אוכלים – תמיד ישאר מקום לקינוח, אצלי תמיד יש מקום למוזיקה. פעם היא קינוח, פעם המנה העיקרית. לפעמים זלילה קומפולסיבית בהעדר תשומת לב. מכאן שם הבלוג – הזמנה להאזנה נטולת הסחות דעת. משימה קשה גם עבורי, אבל אני עובד על זה.

אני משתדל לכתוב על מוזיקה טובה, לטעמי לפחות, ללא הבדלי דת, גזע ומין.

אפשר להרשם באמצעות כתובת האי-מייל לעדכונים על רשומות חדשות בחלון בצד השמאלי העליון של המסך. ויש גם עמוד פייסבוק
תבואו לבקר ותשמרו על קשר

דוד שפיר

/

/

פוסטים מומלצים (הנצפים ביותר או אהובים במיוחד):

איך מאיר אריאל לימד אותי לאהוב את השפה העברית

אליזבת קוטן – גיבורת גיטרה. לא במובן המקובל של המילה

על דניאיל חארמס, שנאת ילדים ותזמורת הצעצועים של איגור קרוטוגולוב

קונצרטה לגיטרה ולאבא טרוט עיניים

מוזיקה אלטרנטיבית שקטה (עדיין משתמשים בביטויים האלה?)

החלון הפונה אל הרחוב

כסף זה לחלשים – שלושה שירים של רומן בּאימבּאיֶב

בואי לאמא

אש ומים – המדריך המקוצר ל- Firewater

כנסייה, רחוב, חדר מיטות – עשרה שירים של בובי וומאק

האלבום הנפלא ממנו גנבה, לכאורה, לד זפלין את הפתיחה של "מדרגות לגן עדן"

שירי אהבה-על-דרכי-חצץ

קופסת הקסמים של פיט סיגר

אם לירות אז לירות

זיכרון טוב

.

2 תגובות על * מי אני?

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    הי דוד.כמו שאתה רואה הצלחתי למצא זמן לבלוג שלך מהר מהצפוי.מאוד אוהב את השפע והמגוון שאתה מביא.אני מלא הערכה לפרויקט הזה שלך.בזמן הקריאה נזכרתי בחלקים שהיו בי וקצת דהו\התעיפו במהלך השנים.אמשיך לעקוב.יאיר

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s