ציור האור שלך האהוב עלי מכל – שירי אהבה-על-דרכי-חצץ (3)

[פורסם לראשונה ב"מוזיקה להתעכב עליה" באתר "הארץ"]

ב- 14 בפברואר, הולנטיינס דיי, התחלתי כאן סדרה של פוסטים על שירי אהבה-על-דרכי-חצץ (בפרפרזה על "אהבת אמת נוסעת על דרכי חצץ" של אלביס פרסלי). הולנטיינס חוגג את הלב השלם, המבריק והסימטרי, שעטוף בצלופן וסרט לכבוד החג. כאן אני אביא שירי אהבה קצת אחרים: של אהבה ללא תג מחיר, אהבה שלא מובנת מאליו, אהבה שלא באה בקלות, אהבה שאיננה ועוד כהנה וכהנה.

לפוסט הראשון: גלגל ההצלה של פול מקרטני
לפוסט השני: קעקוע (השיר הראשון של ויסוצקי)

Guy Clark – My Favorite Picture of You (2013)

אחד הכינויים האבודים והיפים בשפה העברית הוא "ציור אור". כך עברת אליעזר בן יהודה את מה שנקרא אז בלעז "פוטוגרפיה" (כתיבה באור – מיוונית). מאוחר יותר הכינוי הפיוטי הוחלף ב"תצלום" הענייני והנוח לשימוש. השם החדש אמנם טומן בחובו את ה"צֶלֶם" וה"צל", אבל חסרה בו המשחקיות והחיוניות של השם הקודם. בעוד שצילום לוכד ומקפיא את הרגע, ציור אור מאפשר לחיות אותו מחדש. כמו שגיא קלארק חי מחדש רגע שנלכד לפני שנים בתוך תמונת פולרואיד דהויה.

לא נורא אם לא מכירים את הנפשות הפועלות. גיא קלארק הוא מוזיקאי פולק וקאנטרי ותיק ומוערך שלא הכרתי עד שנתקלתי בשיר הזה. My Favorite Picture of You דורג במקום הראשון בין חמישים השירים הטובים של 2013 במגזין American Songwriter.

השיר נכתב בהשראת צילום ישן של אשתו סוזן. גיא וסוזן הכירו ועברו לנשוויל ב- 1971 ונישאו שנה לאחר מכן. הוא זמר-יוצר בתחילת דרכו, סוזן ציירת, שניהם במהלך השנים הפכו לכותבי שירים מבוקשים. התמונה צולמה ביום בו סוזן חזרה הביתה ומצאה את גיא, יחד עם חברו הטוב, המוזיקאי טאונס ואן זנדט, שתויים ומתנהגים כמו מפגרים. למרות שזו לא הייתה פעם ראשונה, סוזן החליטה שהיא לא מסוגלת לסבול את זה יותר, ארזה מזוודות והכריזה שהיא עוזבת. כך, החלטית, עומדת בידיים שלובות בפתח הבית, אחד השכנים צילם אותה. סוזן לא עזבה בסופו של דבר. השיר נכתב לפני כמה שנים ובוצע בהופעות. סוזן הייתה די חולה בתקופה הזו ונפטרה ב- 2012, בשנה הארבעים לנישואים שלהם. שנה לאחר מכן גיא הקליט את השיר באולפן כשיר הנושא לאלבומו האחרון.

המילים שלו, כמו עטיפת האלבום, הם צילום של צילום. הוא חוזר לרגע הנלכד וחי אותו מפרספקטיבה של זמן, של זיכרון, של האופן בו התפתחו יחסיו עם סוזן לאחר מכן. רגע נפיץ של כעס ותוכחה ("It's hard to believe we were lovers at all") הפך בדיעבד לאינטימי, מלא אהבה והערכה כלפי ההתעקשות שלה שהדברים ישתנו. אני יודע שזה לא שימוש נכון, אבל מתחשק לי לקרוא לזה ציור-שנות-אור. אחרי ארבעים שנות נישואים וממרום העשור השביעי לחייו של גיא קלארק אני מניח שהוא יודע על מה הוא מדבר.

My favorite picture of you
Is the one where you're staring
Straight into the lens

It's just a polaroid shot
Someone took on the spot
No beginning no end

It's just a moment in time
You can't have back
You never left but your bags were packed
Just in case

My favorite picture of you
Is bent and faded
And it's pinned to my wall

Oh and you were so angry
It's hard to believe
We were lovers at all

There's a fire in your eyes
You've got your heart on your sleeve
A curse on your lips but all I can see
Is beautiful

My favorite picture of you
Is the one where
Your wings are showing

Oh and your arms are crossed
Your fists are clenched
Not gone but going

Just a stand up angel
Who won't back down
Nobody's fool, nobody's clown
You were smarter than that

My favorite picture of you
Is the one where
It hasn't rained yet

Oh and as I recall
Came a winter squall
And we got soaking wet

It's a thousand words
In the blink of an eye
The camera loves you and so do I
Click

My favorite picture of you
Is the one where you're staring
Straight into the lens